אולנינה נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ ואח'

פסק דין

התובעת הגישה תביעה על סך של 31,900 ₪ ומגוללת בה תיאור של חיובים שונים אשר חוייבה, לטענתה, שלא כדין. על כן טוענת היא כי הנתבעת לא עמדה בהסכם שבין השתיים.

ברקע התביעה, עסקה בין הצדדים, לפיה סופקו לתובעת שני מכשירי אייפון וחבילת שיחות בתמורה לתשלום של 410 ₪ בכל חודש. התובעת טוענת כי מייד עם תחילת ההתקשרות חוייבה בתשלומים גבוהים מהמוסכם בין הצדדים. על כן הפסיקה היא את הוראת התשלום לנתבעת ועברה לחברה מתחרה. יצויין כי התובעת לא החזירה את המכשירים אלא המשיכה להחזיק בהם והיא מודה כי "היום המכשירים עובדים בסלקום".

הנתבעת מסבירה כי החיובים החורגים מהמוסכם הנם פרי של שימוש חורג בחבילת תוכן, אשר לא הייתה החלק מהמוסכם. הנתבעת הסבירה כי זיכתה לפנים משורת הדין את התובעת בגין רכישת תוכן זו, ביחס לחודש הראשון, אולם התובעת המשיכה לעשות שימוש בשירותי תוכן ולא שילמה עבורם ואף לא את הסכומים שלא היו שנויים במחלוקת. הנתבעת טוענת כי התובעת חייבת לה כספים רבים ותביעה זו אינה אלא מגן בפני חובה כלפיה.

שאלתי את התובעת במהלך הדיון כיצד הגיעה לסכום תביעתה (שכן התביעה אינה מפרטת כל נזק שנגרם לתובעת, אשר מחזיקה במכשירים שרכשה ולא שילמה עבורם ואף חייבת עבור שימוש) ותשובתה הייתה "זה הסכום הכי גבוה כדי שהם יבואו יבינו וסוף סוף יקשיבו לי". מובן כי במצב זה דין התביעה להידחות שכן כל נזק לא פורט ואף לא נעשה ניסיון לפרטו ולהסביר מה נזק נגרם לתובעת. נראה, אפוא, שתביעה זו אינה אלא תביעה מגן, שמטרתה להביא לביטול חובה של התובעת כלפי הנתבעת, אך טענות כנגד החוב, עליה לטעון כהגנה לתביעת הנתבעת, אם תוגש.

חרף זאת, במהלך הדיון ניסיתי להביא את הצדדים להבנה לפיה התובעת תשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (היינו שהנתבעת תמחל על סכומי החריגה) והתובעת תזכה להמשיך בתכנית שהובטחה לה. הנתבעת הסכימה והתובעת ביקשה שהות לחשוב. לאחר חשיבה הודיעה לי התובעת כי עברה לחברה מתחרה ואם תעזוב אותה תנזק. על כן סרבה היא להצעה.

בנתונים אלו אין מנוס זולת דחיית התביעה. התובעת הגישה תביעה ללא כל פירוט אשר נראה שאינה אלא ניסיון להלך אימים על הנתבעת בנסיון להביא לביטול חובה. זוהי דוגמא מובהקת לשימוש לרעה בהליכי בית המשפט. חבל שהתובעת לא השכילה לקבל את ההצעה שהועלתה בעת הדיון.

אציין עוד שדחיית התביעה מתחייבת לא רק בשל אי פירוט הנזק. התובעת הפסיקה לשלם לנתבעת בשל מחלוקת אודות גובה התשלום החודשי. העסקה שבין הצדדים הנה עסקה מורכבת, כאשר התובעת קיבלה מכשירים יקרי ערך והתחייבה לשלם עבורם בדרך של "חיוב-זיכוי". כאשר הפסיקה לשלם עבור השימוש, ממילא שאינה משלמת עבור המכשירים. לאחר שביררתי את מהות המחלוקת שבין הצדדים, נראה שהויכוח היה בסופו של דבר אודות סכומים לא גבוהים (430 ₪ במקום 410 ₪) וכן עבור מחלוקת בדבר צריכת שירותי תוכן ובכל מקרה גם אם הסכומים היו גבוהים יותר, נראה כי הפסקת התשלום מהווה הפרה של ההסכם ולא ביטולו כדין. התרשמתי כי הנתבעת הייתה קשובה לתובעת ובאה לקראתה בדרך של זיכויים למרות שלא סברה שקיימת טעות כלשהי. על כן התובעת נהגה בדרך נמהרת והפרה את ההסכם שבין הצדדים בכך שעברה לחברה מתחרה תוך שהותירה אחריה חובות ואף הותירה בידה את המכשירים.

על כן אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪.

ניתן היום, ט' סיון תשע"ב, 30 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: